I'm Reading Kubera (S2-130) and i'm really loving the plot
for somereasons
i know you hate S3
and i want to ask u:
can you tell me why disliked it so much?
לא הייתי אומר שזה ממש זורם וסופר מהנה, כי זה דיי איטי במילים העדינות, אבל בגלל שאני עוד מעט מתגייס אז אני רוצה להספיק כמה שיותר, אז כן יוצא לי לחרוש כל יום בסביבות ה4-5 שעות לקרוא את זה...
ממש בטיימינג הזכרת פה את גריפית, כי אני הולך עוד מעט להתחיל ברזרק בגלל פטירתו של מיורה.
אני ראיתי את האדפטציה של 1997 ומאוד אהבתי (עשיתי לה בינג' ביום), אז אין לי ספק שגם את המנגה אני הולך לאהוב כי מאוד אהבתי את הקשר של גאטס וגריפית בסיפור והתהליך שהם עוברים.
אה וכן, ג'אקופו הוא פשוט שילוב של קיריצוגו וגריפית, אין לי הגדרה יותר מדוייקת לתאר אותו - הוא גם רצה לקבל כוח בשביל שלא יסתכלו עליו מלמעלה (כמו גריפית), וגם כל השאיפות, החלומות והאידאלים שלו - שברו אותו כאישיות, והוא נהפך למישהו שכבר לא הייתי קורה לו "בן אדם" (כמו קיריצוגו).
פאטה בין הסיפורים האהובים עליי בהחלט, אבל אם לדבר על רקוויאם - את האמת פחות התלהבתי ממנו בהשוואה לפאטה המקורית, אבל עדיין הוא היה מעולה בכמה דברים...
אדון ג'אקופו ממש כיכב לי שם, הבחור הזה ברקוויאם היה פשוט מדהים והזכיר לי קצת את קיריצוגו (אם ראית פייט/זירו אז בטח תביני על מה אני מדבר) וזה היה ממש נעים ללב לראות את איך שמורגאנה מקבלת קצת את האנושיות, אבל כמובן אחר כך מאבדת את הכל.
אני גם מאוד אהבתי את הדברים של הסאב אפיסודס (הסיפור על אימאון וגם העתיד של מישל וג'יזל היו ממש טובים).
אז אם לדבר על התוצאות, רקוויאם קצת העלה לי את ג'אקופו כדמות, וגם נתן לי לעשות עליו קצת מימס בקטע טוב:
אני חושב שהדלת השביעית אכן יותר השפיעה אמוציונלית, אבל הדלת השמינית הייתה פשוט כמו אפילוג אחד ענקי לכל הסיפור המדהים הזה, אבל אני חושב באפילוג "האמיתי" (אחרי הקטע עם החרב) ובעיקר הסוף של הסיפור - היה הפיק בשבילי, ואכן מישל ומורגאנה מדהימים, וג'יזל בכלל גם לא רחוקה מהם.
אה וסיימתי ממש לפני שעה את הבגרות שלי בפאקינג מתמטיקה אז עכשיו נשאר לי רק לסיים עם אנגלית וסוציולוגיה ואחר כך יהיה לי זמן לאומינקו.
את רקוויאם אני אקרא ממש עוד מעט, אני פשוט רוצה קצת הפסקה מוויז'ואל נובלס.
All Comments (143) Comments
I'm Reading Kubera (S2-130) and i'm really loving the plot
for somereasons
i know you hate S3
and i want to ask u:
can you tell me why disliked it so much?
https://www.youtube.com/watch?v=fAKkw71ff3U&t
אני ראיתי את האדפטציה של 1997 ומאוד אהבתי (עשיתי לה בינג' ביום), אז אין לי ספק שגם את המנגה אני הולך לאהוב כי מאוד אהבתי את הקשר של גאטס וגריפית בסיפור והתהליך שהם עוברים.
אה וכן, ג'אקופו הוא פשוט שילוב של קיריצוגו וגריפית, אין לי הגדרה יותר מדוייקת לתאר אותו - הוא גם רצה לקבל כוח בשביל שלא יסתכלו עליו מלמעלה (כמו גריפית), וגם כל השאיפות, החלומות והאידאלים שלו - שברו אותו כאישיות, והוא נהפך למישהו שכבר לא הייתי קורה לו "בן אדם" (כמו קיריצוגו).
אדון ג'אקופו ממש כיכב לי שם, הבחור הזה ברקוויאם היה פשוט מדהים והזכיר לי קצת את קיריצוגו (אם ראית פייט/זירו אז בטח תביני על מה אני מדבר) וזה היה ממש נעים ללב לראות את איך שמורגאנה מקבלת קצת את האנושיות, אבל כמובן אחר כך מאבדת את הכל.
אני גם מאוד אהבתי את הדברים של הסאב אפיסודס (הסיפור על אימאון וגם העתיד של מישל וג'יזל היו ממש טובים).
אז אם לדבר על התוצאות, רקוויאם קצת העלה לי את ג'אקופו כדמות, וגם נתן לי לעשות עליו קצת מימס בקטע טוב:
I'm doing fine too, thanks a lot for asking :)
אה וסיימתי ממש לפני שעה את הבגרות שלי בפאקינג מתמטיקה אז עכשיו נשאר לי רק לסיים עם אנגלית וסוציולוגיה ואחר כך יהיה לי זמן לאומינקו.
את רקוויאם אני אקרא ממש עוד מעט, אני פשוט רוצה קצת הפסקה מוויז'ואל נובלס.
אהבה ממבט ראשון: